אני מעבירה את הזמן זה מה שאני עושה.
רוצה להרזות נהפך למנטרה.
חושבת רק על אוכל.
עוברת משברים.
לא עוברת משברים.
מסתכלת בפייסבוק מקבלת השראה ותחושת הקאה.
הלוואי שהייתי יכולה להקיא.
הזמן עובר לאט,ואני יודעת עוד מה נשאר לי לי לאכול לפי התכנית.
אני כבר רעבה.
אני הולכת להכין לי תה,אבל לא כייף בלי סוכר.
אז אני לא אכין.
כן כייף לקום בבוקר ולראות שרזיתי.הכי כייף.
מה אני רעבה?אם היה לי "מותר" לאכול לא הייתי רעבה עכשיו גרררררר איזה עצבים.
אני טסה לסופשבוע הכל כלול....איך צולחים את זה? אני אהיה חייבת להגביל את עצמי כמובן.(לחתוך לחתיכות קטנות..לאכול לאט..לשתות שלוק מים אחרי כל ביס....)
איזה סיוט זה כל מה שאני אחשוב עליו במהלך הנופש?כמה אני אוכלת?
אם רוב היום אני אהיה בבגד ים זה יהיה טוב,אני אסתכל על הגוף שלי כל הזמן.
כמה אני יכולה להוריד עד אז?
נאמר מחר אני 54.4
בחמישי אני 54
53.6 שישי
ההנחה הסמויה זה שאני מורידה 400 גרם ליום...
אני נוגעת במתניים ובין הג'ינס לבטן יש כפל - איכס אני מגעילה את עצמי.
עד היום בתקופות אכלתי בשביל כל העולם,עכשיו אני צריכה להפסיק לאכול בשביל עצמי.
כשאני נראית טוב ,קרי רזה ..בא לי לעשות דברים,אני רוצה להיות הכי רזה שהולכת ברחוב.
הכי רזה
הכי רזה
הכי רזה
Peace out
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה