לילה היום השלישי

1.7

תה סירפד
חומוס
עוף
ירקות
במקום שייק 3 גזרים עם 2 כפות טחינה
לא יכולה לחכות ליום שני חייבת לעדכן עכשיו.
מתחילה לי האדישות לא בא לי על כלום .אני ממש לא נחמדה לסובבים אותי,באופן מאולץ ביותר אני מגייסת כוחות להיות מנומסת.
בא לי להיעלם. לדבר חלש,להיות קטנה רזה ובלתי מורגשת.
חבר שלי כבר אמר לי שאי אפשר להיות לידי ,נעלבתי.
אני שאנת אותו כרגע
אני שאנת את כולם כרגע
בעיקר שאנת את עצמי
שנאה
שנאה שנאה

אי א פשר להימנע מכאב,אבל לסבול זה לא הכרחי - משפט שהיום אמרו לי בהקשר כלשהו.

אני צריכה כח כח כח כח
אני מרגישה שנשברתי עם  ה3 גזרים ושתי כפות טחינה.
בארוחת ערב אבא שלי שם לב שאני לא אוכלת,היו שם עשרים סוגי עוגות,החמאה נטפה מהקוראסונים החמים,הריח שלהם שיגע אותי,בטוח בהיתי בהם בכמה הזדמנויות.את האוכל פיספסתי,ועם הקינוחים התמודדתי.כל הכבוד לכח רצון שלי.
אני בחושך בחדר לבד מתקתקת .עצוב לי רע ומר.
שומן גורם לי לבחילה לגועל לדם להקאה
אוכל זה האויב שלי,אוכל גורם לי לסבל ללא להיות מאושרת. 
אני נשמה בתוך גוויה , אני מתה מבחוץ ומתה מבפנים.
אין לי קיום, יש לי כעסים.יש לי סיבות להיות עצובה.אני בוכה מבפנים,לא מפסיקה להזיל דמעות.
למה למה למה
נמאס נמאס נמאס
כח רצון זה שם המשחק
בוא לחבק אותי בבקשה , תהפוך אותי לכייפית,תאהב אותי,תלטף אותי תגיד לי הרבה דברים טובים.
אני לא יכולה להעניק לך מעצמי כרגע,אני לא במצב של נתינה ,אני צריכה תמיכה .